שנים רבות של חיפוש אחר קברו של הורדוס בהרודיון התחתית ( 2006-1980 ) הסתיימו במסקנה כי גם אם נעשו כאן הכנות נרחבות, לא רק להכשרת מקום הקבורה אלא גם לקיום טכס ההלוויה - הרי את קבר עצמו יש לחפש בנקודה אחרת בתחום הרודיון רבתי. כתוצאה מכך עבר מרכז הכובד של החפירות למדרון הצפון מזרחי של ההר. העבודה כאן הביאה לא רק לגילוי שרידי המאוזוליאום המלכותי (ושברי 3 סרקופגים מפוארים) אלא גם לגילוי תיאטרון מלכותי, לתובנה כי ההר המלאכותי והמדרגות המונומנטליות שעלו אליו נבנו בסוף ימי חייו של הורדוס, וכן לפרטים רבים נוספים אודות התפתחותה של הרודיון.
הרודיון, ללא כל ספק, הוקמה כדי לפתור בעיה שהמלך יצר לעצמו – המחויבות להיקבר במקום מדברי בלתי ידוע. הפתרון הגאוני הביא להקמת ארמון ענק שהיה ידוע לכל, ומונומנט רב עוצמה שניתן היה לראות ממרחקים (תחילה מבנה עגול רב ממדים ולאחר מכן, מסביבו, קונוס ענק). גילוי הקבר ענה סופית על השאלה – לשם מה הוקמה הרודיון ומדוע שמר הורדוס את שמו לאתר זה בלבד. גילוי התיאטרון ממחיש את אורח חיי הפאר שהתנהלו כאן מאז שהוקם האתר בערך בשנת 28 לפנה“ס (התיאטרון עצמו הוקם ככל הנראה בשנת 15 לפנה“ס והמאוזוליאום כ 5- שנים אחריו). בהרצאה יובאו שחזורים מעודכנים של המאוזוליאום וכן פרטים אחרונים אודות שרידי התיאטרון המלכותי,הייחודי, על עיטוריו המפוארים.
לעבודה על מדרון ההר שותפים יעקב קלמן, רועי פורת ורחל צ’אצ’י.