מחקר הקרמיקה הקדומה של ארץ ישראל גילו כגיל המחקר הארכאולוגי בכלל והוא מהווה מרכיב מרכזי ומוביל בשחזור התרבות החומרית. אין ארכאולוג חופר שלא מתנסה מדי יום בטיפולוגיה של כלי חרס במסגרת עבודתו המדעית ולא חסרים מומחים ידועי שם (כמו למשל: רות עמירן, פרחיה בק, אלי ינאי ורבים נוספים), שהתמחותם המרכזית היא בכלי החרס של ארץ ישראל. גם המחקר המדעי של ההרכב הכימי של כלי החרס והפטרוגרפיה שלהם בארץ הוא אינטנסיבי ביותר, והחוקרים הישראליים (כמו יובל גורן, דוד ביוביץ ורבים נוספים) הם כיום מהמובילים בתחומם בקנה מידה בין לאומי.
בהרצאה זו אין אנו מתכוונים לכן “להמציא מחדש את הגלגל” שלא לצורך. מטרתנו מצומצמת וצנועה הרבה יותר והיא מכוונת להציג בפני הארכיאולוגים החופרים כלי אנליטי פשוט, מהיר ונייד, שבעזרתו ניתן לסייע לארכיאולוג במיון הטיפולוגי בשדה ולתת בידו כלי נוסף ה“רואה” מעבר לרזולוציית עינו של איש המקצוע המנוסה. כדי להדגים את דרך הפעולה, היכולות והרלוונטיות של הכלי הזה למחקר הארכאולוגי נציג תוצאות של מחקר גישוש מצומצם שנעשה על כלי חרס מקומיים ומיובאים מתקופת הברזל א’ ו-ב’ בתל דור.