במהלך החפירות הארכיאולוגיות באתר נשר-רמלה נחשפו מספר קברים המתוארכים על סמך הממצא הקרמי לשלב המסכם של תקופת הברונזה הקדומה א’. הממצאים מתוך הקברים תרמו מידע חדש רב אודות התרבות החומרית של כנען בברונזה הקדומה וקשריה התרבותיים עם הארצות השכנות. נוסף על כך נעשו מספר הבחנות והנחות חדשות אודות נוהגי קבורה ומבנה החברתי של תושבי דרום הלבאנט בתקופה הנידונה.
ראש רומח עשוי נחושת אשר נמצא באחד הקברים מאפשר לתארך באופן סופי את המטמון מכפר מונש לשלהי תקופת הברונזה הקדומה א’, ומסיים בזאת את הדיון אשר העסיק את חוקרי התקופה במשך למעלה משלושים שנה.
תופעה בלתי רגילה שנחשפה באחד הקברים היא הטמנתו של כלב יחד עם בני אדם. במקרים הרלוונטיים המוכרים בארץ )למשל גילת, תל גזר ואשקלון-אפרידר( מדובר בקבורות כלבים בנפרד מאדם. ההקבלות היחידות של קבורה מכוונת של אדם וכלב מצויות בתקופה הקדם-שושלתית ואילך במצריים העליונה ונוביה. נראה כי ניתן להניח בזהירות רבה כי את המקור למנהג הנידון בדרום הלבאנט יש לחפש ביבשת אפריקה. הנחה זו מקבלת ביסוס יתר בממצא הרב מקבוצת הקברים הנידונים, המעיד על הקשרים התרבותיים וההשפעות ההדדיות בין כנען למצריים בתקופה זו. על הקשרים הישירים בין הארצות מעידים כלי חרס מיובאים. ראש אלה עשוי המטית, שנמצא בקבר זה, מצטרף לעדות זו (בין אם הובא בתור פריט ובין – בתור חומר גלם).לצד אלו ישנן גם עדויות המצביעות על הקשרים העקיפים בין האזורים הנידונים. לקנקן עם שתי הידיות שנמצא באחד הקברים הקבלות קרובות במצרים ונוביה, והוא מצביע על אימוץ של מסורות קרמיות כנעניות ביבשת אפריקה.