מחקר הסוללה התת-ימית בעכו הנמשכת מאי הזבובים צפונה אל כיוון חוף בית הספר לקציני ים החל לפני כשנתיים עם החלטת המכון ללימודי ים באוניברסיטת חיפה לחדש את החפירות הימיות בעכו. הסוללה בפני עצמה הייתה חלק מהסקר הכללי אותו ביצעו אבנר רבן ואלישע לינדר, עוד באמצע שנות השישים בכלל אזור נמל עכו ומתקניו, כחלק מההכנות לבניית שובר הגלים החדש.
עדויות ארכיאולוגיות על נמל עכו הנוכחי ידועות עוד מהאלף הראשון לפנה"ס, הן בתקופה הפרסית והן בתקופה ההלניסטית. היה זה הנמל המרכזי של ממלכת ירושלים הצלבנית והוא עמד במרכזם של אירועים וקרבות ימיים בשלהי התקופה העות'מאנית. בשל עובדה זו, נבנו בו מתקני נמל שונים, ככל הנראה גם הסוללה המחברת את מגדל הזבובים אל החוף.
על פי עדויות היסטוריות בכלל ותעודה ספציפית שנכתבה על ידי אל מוקאדסי במאה העשירית לספירה, ניתן להניח שסוללה זו נבנתה בתקופת שלטונו של אבן טולון (המאה הט' לסה"נ). מגמתו היתה להשתמש בו כבסיס צבאי לחיזוק שלטונו בסוריה. שליט זה פיתח וביצר את נמלה של עכו והפכו לנמל מרכזי באזור ולאחד הנמלים העיקריים במזרח הים התיכון, עם קשרי מסחר ענפים עם אירופה. על פי שיטת הביצורים שרווחה בתקופה הצלבנית, יתכן כי נבנו חומות על שוברי הגלים והמזחים, שהיוו המשך לחומות היבשה של העיר. כך נבנתה בעכו חומה אחת על שובר הגלים הדרומי, ושניה בהמשך לקו הביצורים המזרחי של העיר, על הסוללה.
מחקר זה עוסק בהבנת מבנה הסוללה ואופייה, מטרת בנייתה (בהנחה שהיא מעשה ידי אדם), שימושיה, התקופה בה תפקדה, הבנת הגורמים שהביאו ליצירתו של השרטון הנוכחי כמו גם בהבנת המבנה הגיאומורפולוגי והגיאולוגי (כולל בדיקת הפעילות הטקטונית) של תא השטח סביב הסוללה.