מקומם של ילדים בעת מלחמה הוא אתגר למחקר ארכיאולוגי, שכן כמעט אין לנו מידע על נושא זה. עם זאת, על סמך מקורות שונים, ובייחוד תבליטים המתארים קרבות ממצרים, נוכל ללמוד מעט על ילדים בשעת משבר כזאת.

בהרצאה יוצג נושא אחד מעבודת הדוקטורט ילדות וילדים בתרבות החומרית של ארץ ישראל מתקופת הברונזה התיכונה ועד תקופת הברזל. זהו מחקר אשר בוחן לראשונה את התרבות החומרית של ילדים לאור הממצא הארכיאולוגי בארץ ישראל וסביבותיה. במסגרתו נבחנים ממצאים שאפשר לשייכם לילדים. אליהם מתווסף המידע הרב הגלום בתעודות ובממצאים אמנותיים שונים מאותן תקופות, אשר יתכן שיאיר באור שונה את הממצאים באתרים השונים. ילדים הם ללא ספק מרכיב דמוגרפי חשוב בתרבות האנושית, והם השפיעו גם על התרבות החומרית באתרים ארכיאולוגיים. לכן על הארכיאולוגים להכיר בכך שילדים תורמים לרקע הארכיאולוגי, בין שמסוגלים לזהותם ובין שלא.

מהתבוננות בתבליטים ממסופוטמיה וממצרים אנו למדים כי ילדים אינם נפקדים אפילו מתיאורי מלחמה, ולפיכך ברור שהילדים היו חלק בלתי נפרד מהמבנה החברתי.

בסצינה החוזרת בתבליטים שונים במצרים רואים ילדים המוצאים אל מעבר לחומה בעת כיבוש עיר. הצעות ופירושים שונים ניתנו לתיאורים הללו ובהם: תושבי הערים הנצורות הורגים את ילדיהם ומעלים אותם קורבן לאלוהיהם; זהו ריטואל של הקרבת ילדים על החומה לאל בעל בשעת מצור; תושבי העיר, במאמציהם למנוע את כיבוש עירם, עורכים טקס העלאת מנחות לפרעה, והילדים הם ילדי המושלים הנצורים אשר מורדים מן החומה כסמל של הכרה בפרעה; הילדים משמשים כמנחה לפרעה.

בהרצאה יוצגו בעיות אחדות העולות מהפרשנויות הללו, ויוצעו שתי פרשנויות אחרות אפשריות לתיאורים אלו, ומהן להקיש על מקומם של ילדים בעת מלחמה בעיני המצרים בתקופת הברונזה המאוחרת.