הכתב היהודי הלאומי מוכר מן התקופה החשמונאית ובעיקר מן התקופה ההרודיאנית ואילך. ראשיתו של כתב זה בכתב שרווח בארץ ישראל בתחילת המאה השנייה, והיה בשימושם של יהודים, נבטים ושומרונים. כתב זה כונה במחקר "פרוטו יהודי" או "פרוטו חשמונאי", והוא למעשה שלב מעבר בין הכתב הארמי הקורסיבי האחיד לבין הכתבים הלאומיים שצמחו אחריו. מדובר אם כן בכתב שרווח באזוריה הדרומיים של האימפריה הסלווקית במאה השניה, בניגוד לכתב שרווח לפי השערתו של נוה ( ראשית תולדותיו של האלפבית, עמ' 146) באזוריה הצפוניים, שהוא פיתוח אחר של הקורסיב הארמי, ואשר שימש כמקור לכתבים לאומיים מאוחרים יותר מסוריה.
בהרצאה נסקור מספר ממצאים מייצגים של כתב זה – נבטיים, שומרוניים ויהודיים, ונעמוד על מאפייני הכתב, במיוחד בהשוואה לכתב היהודי שצמח ממנו, וננסה לדון בעצם משמעותו של המונח "כתב מעבר".