שכבה II בתל שבע היא שכבת מפתח להבנת התכנון העירוני בארץ-ישראל בתקופת המלוכה. זאת, כתוצאה מחשיפה בקנה מידה נרחב ביותר, יחסית לחפירות מודרניות אחרות, כמו גם היותה של שכבה II עיר מתוכננת. שילוב זה הפך את העיר מן המאה השמינית בתל שבע לאתר מרכזי לא רק לניתוח התכנון העירוני אלא גם לבחינת היבטים חברתיים וקוסמולוגיים בארץ-ישראל בתקופת הברזל ב'.

בהרצאה זו בכוונתי לנתח את תכנית העיר בתל באר-שבע, במטרה לעמוד על היבטים הקשורים בתכנון עירוני, בביצורים והגנה כמו גם באלו הקשורים בקוסמולוגיה ובתפיסת מרחב. בדיקה מחודשת של אפשרויות התנועה בתוך העיר מלמדת על דגשים הקשורים בהגנה ובגישה לביצורים. בחינת מיקומם של מבני הציבור ומבני המגורים שנחשפו בעיר מלמד על תפיסת המרחב של בני התקופה, ואילו ניתוח מערך הרחובות ובתי המגורים מסייע בהבנת הקוסמולוגיה הרווחת. כל אלו השפיעו על התכנון העירוני, ועצבו אותו. כאתר מפתח, ניתוח היישוב בתל באר-שבע מסייע בזיהוי מרכיבים דומים גם באתרים בארץ-ישראל, ובעיקר בממלכת יהודה.