עיבוד ממצאי החפירות שנוהלו בתל באר שבע ע"י יוחנן אהרוני, וחידוש החפירות בזיקה לחשיפת מפעל המים בתל בשנים 1994– 1996 הניבו נתונים מאלפים ומסקנות חדשות. בדיון זה אני ממבקש להציג בקצרה שני היבטים של הממצאים החדשים: התובנות החברתיות העולות מניתוח הנתונים בשכבות VII-V לשחזור תהליך התהוות המדינה ביהודה מחד, והתובנות החברתיות העולות מניתוח תכנית העיר בתל באר שבע בשכבה II מאידך.

תהליך התגבשות המדינה ביהודה מתבטא בשני שלבים ארכיאולוגיים: ברזל IIא' קדום (שכבה VII ומקבילותיה) וברזל IIא' מאוחר (שכבה V ומקבילותיה). השלב הקדום מתאפיין ביישובים אזרחיים, ללא מדרג חברתי בולט, וכלכלתם מבוססת על גידול צאן וחקלאות בעל. השלב המאוחר מצטיין בצמצום היקף ההתיישבות האזרחית, ובבניית מרכזים מנהליים כדוגמת העיר המבוצרת בשכבה V בתל באר שבע. השלב הקדום חייב להקביל כרונולוגית לרשימת שישק ולכן הצענו, לילי זינגר-אביץ ואנוכי, לקבוע לו משך של 50 שנה, מ950 עד 900 לפנה"ס. השלב המאוחר חופף גם את שכבה IV בבאר שבע והוא נמשך עד סוף המאה ה-9 ואולי אף מעבר לכך. כתאריך עגול הצענו לציין את המעבר לתקופת הברזל IIב' בשנת 800 לפנה"ס. שני השלבים מייצגים את תהליך התגבשותה של ממלכת יהודה, דווקא מחוץ לאזור ההר הגבוה: בבקעת באר שבע ובשפלה.

תכניתה של שכבה II בתל מהווה עד היום את התכנית המלאה והמפורטת ביותר של עיר בתקופת הברזל. העיר המבוצרת והמתוכננת בקפידה שמשה ללא ספק למושב פקידי המנהל. התכנון נועד לספק את צרכי ההגנה על היישוב, את נוחיות חיי היום-יום של הדיירים, ואת השרות לשיירות המסחר והצבא שחנו לידה. חשוב לציין כי לצד התכנון הקפדני של מערכת הרחובות בולט הגיוון בתכניות הבתים, המעיד כי צורת הבית וגודלו נבעו מתפקידם של הדיירים ומעמדם במדרג המנהלי. ניתוח מרכיבי התכנית העירונית (במקביל לניתוח מאפייני משק הבית שיוצגו על ידי עמיתתי לילי זינגר-אביץ) מהווים נדבך לשחזור הארגון החברתי של מערך המנהל של ממלכת יהודה.