במהלך שנות הששים והשבעים נערכו חפירות רחבות היקף בתל שבע. התברר שהיישוב במקום הגיע לשיא התפתחותו בתקופת הברזל II (מאות י'-ז' לפסה"נ), אז נבנתה סביבו חומה והמקום הפך לעיר מנהל ממלכתית. לדעת חוקרים רבים יש לזהות את העיר באר שבע הנזכרת במקרא עם האתר תל שבע. למרות זאת, נראה שזיהוי זה הינו בעייתי ואין לקבל אותו כמובן מאליו. על רקע זו יתוארו הממצאים מתקופת הברזל שהתגלו בעיר באר שבע, במיוחד אלה שהתגלו לאחרונה במתחם ג' שבקרבת השוק העירוני ובסביבתו ותידון האפשרות שבאר שבע המקראית שכנה לא בתל א-סבע' (תל שבע) אלא ביר א סבע' (באר שבע).

שטחים במתחם ג' נחפרו לראשונה בשנים 1962, 1965, 1968 ו-1992 ונמצאו בהם שרידים מתקופת הברזל. המכלול הסטרטיגרפי והארכיטקטוני החשוב ביותר במתחם זה נחשף בחפירות החדשות שנערכות במקום החל משנת 2004. נחשפו כאן קירות מאסיביים של מבנה גדול, כנראה ציבורי, מתקופת הברזל II. נמצאו בו רצפות ומילויים הניגשים אל הקירות והתגלו בהם כלי החרס מתקופת הברזל II בלבד. כבר בשלב הזה של החפירה מתברר שהקירות המאסיביים יורדים לעומק של כשני מטרים לפחות מתחת לפני השטח ויסודותיהם לא נחשפו עדיין. רוב החפצים ממכלול זה הם כאמור מתקופת הברזל II, בעיקר מהמאה הח' לפסה"נ. שרידים של מבני מגורים בני התקופה זו נמצאו בסמוך למבנה הציבורי והם מעידים על עוצמת הישוב הברזלי.

בחפירות נוספות סביב מתחם ג', בשטח השוק הבדואי החדש, נמצאו בשנת 1999 מספר קטעי יסודות של קירות אבן שהשתמרו לגובה 1-5 מ'. נמצאו בהם שרידי כלי חרס, לבנים, אפר, פחם ושני אגנים מאבן קירטון לבנה. שרידי מבנה מגורים מתקופה זו נחפרו בחפירות מובל מים הסמוך לנחל באר שבע, מדרום למתחם ג'

בחפירות הארכיאולוגיות שנערכו בבאר שבע במיוחד בעשור האחרון מתבררות שתי עובדות יסוד הנוגעות ליישוב העיר בתקופת הברזל. בנקודות שונות בחלק הדרומי של העיר התורכית בהן נערכו חפירות, החל מהחפירות הראשונות בשנות השישים, נמצאו שרידי ישוב מתקופת הברזל II. מכיוון שמדובר בשטח מוגדר למדי ובתרבות חומרית זהה, סביר מאד להניח שמדובר ביישוב אחד שהשתרע על שטח גדול יחסית. הניסיון להגדיר את שטח היישוב על בסיס התפוצה הארכיאולוגית של שרידיו מעלה שהיישוב השתרע על שטח של כ-80 דונם. שטח המרכז המנהלי בתל שבע גם הוא מתקופת הברזל II, היה רק 11.5 דונם ובו התגוררו לפי הערכת החופרים כ-400 איש בלבד. עובדת היסוד השנייה ההולכת ומתבררת מאז שנת 2003 היא שלא מדובר ביישוב כפרי קטן בו פזורים יחידות מגורים בודדות, אלא ביישוב המשלב מבני מגורים בצפיפות רבה ובנייה מונומנטאלית/ציבורית.

נראה שהיחס באר שבע-שבע הוא כמו היחס מורשת גת-גת, אשדוד-אשדוד ים, יבנה-יבנה ים וכו'. אמנם שני ישובים שונים, אך בעלי זיקה זה לזה - אולי קשר היסטורי של התפתחות האחד מן השני כעיר אם וכעיר בת, או שבשל הקירבה הגיאוגרפית ניתנו כאן שמות דומים. התשובה לשאלה מי משני הישובים נוסד קודם צפונה בהמשך החפירות בבאר שבע, אך כבר עתה ניתן לקבוע כי שני הישובים הוקמו בתקופת הברזל I, והתקיימו זה לצד זה גם בתקופת הברזל II עד לחורבנם במסע סנחריב בסוף המאה השביעית לפסה"נ.