מפרץ עתלית הממוקם דרומית לחיפה, הינו המפרץ הטבעי השני בגודלו בישראל. במבט ראשון נראה כי המפרץ מצידו הדרומי של הכף (השייך כיום לבסיס חיל הים), מהווה את המקום המועדף להקים בו נמל. אך בדיקה יסודית של הזרמים ומשטר הרוחות במקום, מראה כי המקום האידיאלי להקמת נמל מלאכותי הינו במפרץ הקטן יותר בצידו הצפוני של הכף.
האתר נחפר במשך מספר עונות בשנות השלושים של המאה העשרים על ידי סר ס.נ ג'ונס (Johns), מטעם מחלקת העתיקות של המנדט הבריטי. החפירות התמקדו במבצר הצלבני , הנקרא "מבצר הצליינים" (Chastel Pelerin) , והעיר הצלבנית התחתית. בנוסף לשרידים הצלבניים, חשפה המשלחת חלק מתל קדום עם שרידים מתקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת, הנמצא כ- 100 מטר מזרחית לחפיר הצלבני. בפינתה הדרום מזרחית של העיר הצלבנית, באזור האורוות, גילה ג'ונס בית קברות פיניקי. בית הקברות כלל שני סוגי קברים: קברי קרימציה מתקופת הברזל וקברי פיר מהתקופה הפרסית. שריד פיניקי נוסף, אותו חשף ג'ונס, הוא שער הנמצא על חוף הים צפונית לתל הקדום, בסמוך לרציף הדרומי בנמל.
ג'ונס ייחס את בית הקברות הפיניקי למאות ה- 4-7 לפסה"נ, הוא לא איתר את שרידי הנמל הממוקם צפונית למבצר ובסמוך לשער הקדום אותו חשף. הנחת היסוד שלו הייתה כי המפרץ הטבעי בצידו הדרומי של המבצר, שימש כנמל הראשי של המושבה הפיניקית בעתלית.
שרידי הנמל הפיניקי נתגלו בשנת 1963 על ידי "האגודה למחקר תת ימי בישראל" , בתוך מתחם הנמל ובסביבותיו נתגלו שרידים של כלי שיט ומטענים מתקופות שונות המעידים על פעילות ימית ענפה לאורך כמה מאות שנים. יתרונו של הנמל בעתלית הוא בכך שהנמל הינו חד תקופתי- הוא נבנה במהלך תקופת הברזל II וננטש בסוף התקופה הפרסית. אין בו שרידי בנייה מאוחרת כמו בנמלים אחרים כגון צידון, צור ועכו. הנמל הפיניקי בעתלית הינו מכלול הנדסי שנשתמר בצורה יוצאת דופן והוא העדות היפה והשלמה ביותר לטכניקת בניית הנמלים של הפיניקים בים התיכון.
בשנים האחרונות, חודש המחקר התת-ימי בנמל הפיניקי, על ידי המכון ללימודי ים של אוניברסיטת חיפה. מטרת החפירות הייתה לעמוד על טכניקת בניית הנמל הכוללת מספר איפיונים מרכזיים: 1. מיקום ותיכנון של נמלים- מהו המיקום המועדף להקמת נמל. כיצד מתבטאת החלוקה הפונקציונלית של מערך הנמל לשני אגפים נפרדים. 2. שיטות בנייה- באיזה טכניקה השתמשו לבנות את המזחים בעתלית. 3. שיטות ניקוז ושטיפה- איך תוכנן הנמל כדי שתהיה בו זרימה קבועה של מים אשר תמנע את סתימתו בחול.
במהלך החפירות התת ימיות, נתגלו מספר כפיסי עץ בין אבני במזח הצפוני. העצים תוארכו לסוף המאה ה-9 לפסה"נ, תאריך הקדום בכמאה שנים להצעתו של ג'ונס. בנוסף, החפירות חשפו את נדבכי היסוד של המזחים, אשר הונחו על גבי מצע של חלוקי נחל ושברים של אבני כורכר מקומיות. בדיקות גיאולוגיות שנערכו לחלוקי הנחל מצביעות על כך שחלק ניכר מהן אינו מקומי, והן הובאו לעתלית מצפון סוריה וקפריסין. מקור אבני התשתית מעיד כי נמל עתלית קיים קשרים מסחריים ענפים עם צפון סוריה וקפריסין בסוף המאה ה-9 לפסה"נ ובתחילת המאה ה-8 לפסה"נ.
ההרצאה תעסוק ביחודו של הנמל בעתלית, ותכלול סקירה של מתקניו, טכניקת הבנייה ושיטות החפירה בהן אנו מבצעים את המחקר. בנוסף יתקיים דיון על ההשלכות הארכיאולוגיות וההיסטוריות של תיארוך הנמל לסוף המאה ה-9 לפסה"נ/תחילת המאה ה-8 לפסה"נ.