חיפוש בספריה
חינוך וקהילה
|
מידע שימושי
|
תצוגות ארכיאולוגיות
|
מבנה ארגוני
|
חנות
|
פרסומים
|
סרטים
צור קשר
|
אודותנו
|
עברית
|
English
|
ﺍﻟﻌﺮﺑﻴﺔ
מי אנחנו
חפירות ארכיאולוגיות
מתנדבים
רישוי, בניה ואגרות
מגילות מדבר יהודה
אספנים
כנסים וימי עיון
דוברות
מכרזים
מאגר ספקים
ארכיון
הצהרת נגישות
צור קשר
אתרים נוספים
חדשות ארכיאולוגיות
עתיקות - המהדורה המקוונת
אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל
מינהל שימור
הארכיון המדעי
הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי
אגודת הידידים של רשות העתיקות
פסיפס לוד
הגן הארכיאולוגי בירושלים
אתר פרוייקט יפו
אתר ועדת ערר לפי חוק העתיקות
זוג סנדלים על סף בתינו וכנסיותינו
לי-היא חבס
במספר רצפות פסיפס אשר נחשפו בפרוביניקה ערביה ובפלסטינה תוארו זוג סנדלים בסמוך לפתחים. רצפות הפסיפס נמצאו בהקשר חילוני בבתים פרטיים ובהקשר כנסייתי בכנסיות ובקפלות. בחלק מן הרצפות זוג הסנדלים מתואר בסמוך להאנשה של טיכה.
ציון של סנדלים שכיח בעת העתיקה במקומות שונים, קיומם הוסבר על פי הקונטקס בו נמצאו. כדי להבין את המשמעות של הסנדלים בהקשר החילוני והדתי בתקופה הביזנטית, יש לעקוב אחר הופעתם בעולם הרומי בבתים פרטיים, בבתי מרחץ ובמקדשים. בבתי מרחץ הם נתפסו כברכה למרחץ טוב, בהקשר דתי הם נמצאו בעיקר במקדשים הקשורים בבריאות והם סימלו את התפילה או הברכה לבריאות.
המוטיב עבר אל הנצרות ונמצא הולם לעיטור בתים פרטיים, כנסיות וקפלות, אך קיבל משמעויות נוספות אשר הלמו את התכנים ועיקרי האמונה הנוצרית. הברכה מן העת העתיקה קיבלה רבדים נוספים בשעה שהסנדלים נבחרו לעטר קפלות קבורה וקפלות הצמודות לכנסיות האם. כאן זוג הסנדלים מהווים בנוסף לברכה למאמין הנוצרי, סמל לעזיבת הנפטר את העולם הזה והמעבר אל העולם הבא, ומאחורי הפסיפס עומד רעיון התחייה. לימים בימי הביניים, יבינו את הסנדלים כטביעות הרגל של מריה או ישו.
מאמרים נוספים ...
תיעוד דיגיטלי של חפירות: הישגים ובעיות
החפירות ליד שער הורדוס (שער הפרחים), עונות 2004 ו 2005.
חידושים בחפירות בריכת השילוח
תהליך התכנון והבנייה של הר הבית בימיו של הורדוס
"להוציא אורה לעולם" – ארכיטקטורה סימבולית של מבני פולחן
מהלכה ומועד בניינה של חומת ירושלים בתקופה הביזאנטית
הדמיה מחשבית לתהליך שהוביל לראשית החקלאות בלבנט
תהליכי שינוי והמשכיות בקרמיקה: תל בטש באלף השני לפנה"ס כמקרה מבחן
Correlation and Chronology: Samaria and Megiddo Redux
לחפור בעזרת GIS = בחינה מחודשת של חפירות עבר בעזרת מתודולוגיה של ניתוח מרחבי של אתרים עירוניים מתקופת הברזל II
חרושת העץ בארץ ישראל בתקופה הרומית
האם המתקן באתר 39B בתמנע הוא אכן תנור הפקת הנחושת הקדום ביותר בעולם? עדויות חדשות מתוך מחקר לבחינת איכות סיגי-נחושת כרשם לעוצמת השדה הגיאומגנטי
אתרים כלקוליתיים חדשים בנחל גדור (עמק האלה)
"ארכיטקטורה של משבר" וחורבן חצור הכנענית
עין אל-קודיראת והר הנגב: האלף השני לפנה"ס
מנהגי קבורה משלהי תקופת הברונזה התיכונה וראשית תקופת הברונזה המאוחרת בשולי עמק יזרעאל
טביעה על ידיות ושפות בתקופת הברזל 1 בהר המרכזי בארץ-ישראל
ההתיישבות השמעונית בהר שעיר
כתובת פלשתית קדומה וממצאים חדשים נוספים מתל צפית
תקופת הברזל 2א' בצפון ארץ ישראל: התגבשותה של ממלכת ישראל
מפעל המים ותעלת הניקוז "הגלריה" במגידו – דגש לתכנון הנדסי הידרולוגי כחלק מהשינוי במערך העיר בשכבה IVA
המסחר הבינלאומי בממלכת יהודה – מיתוס ומציאות
הגליל התחתון בין תגלת פלאסר הג' וראשית התקופה הפרסית
הגנים הפרטיים בערים ההלניסטיות והרומיות בארץ ישראל – מציאות או דמיון?
ארכיאולוגיה ללא מגילות? כיתתיות והתנגדות בחורבת קומראן
אריגים וביגוד מקומראן מהתקופות הכלכולית והרומית
אולם תפילה נוצרי בכפר עותנאי שבמרחב לגיו
אריחי זכוכית זהב מקיסריה – תגליות חדשות
מכלול של שתי כנסיות ובית מרחץ מחורבת צור שבעמק האלה
זוג סנדלים על סף בתינו וכנסיותינו
New evidence on the function of Early Monasteries in the Holy Land
צריפין- כפר על אם הדרך
התפרוסת היישובית בתקופה הביזאנטית בתחום של התיישבות הקבע בנגב
עדות קיראמית לגידול דבורים בארץ-ישראל בתקופות הממלוכית והעות'מאנית
קבר אל-קימריה בירושלים