משלחת אוניברסיטת שיקגו חשפה במגידו מערכת הספקת מים שנועדה להקל על תושבי העיר את הגישה אל מקורות המים מתוך העיר מבלי להיחשף לאויב. החפירות הותירו שאלות פתוחות רבות בקשר למפעל המים. חילוקי הדעות התמקדו בעיקר בתיארוך הקמת מפעל המים וגלריה 629. כדי להציע פתרונות המבוססים על נתונים חדשים, המשיכה משלחת אוניברסיטת ירושלים בהנהלת פרופ' ידין בחשיפת גרם המדרגות 2153 המצוי באזור שער העיר וגם ערכה חפירות מצומצמות משני צידי הגלריה ולמרגלות המדרון, בכניסה למעיין.
 
הביקורת על מסקנותיהן של שתי המשלחות התמקדה עד כה בתיארוך מערכותיו של מפעל המים ואילו אני סבורה שניתן להציע פירוש חדש למערכות אלו, הן בשלביו העיקריים של מפעל המים,  בקביעת ייחוסם הסטרטיגרפי של האלמנטים לשכבותיו השונות של היישוב והן בהבנת מטרת הקמתה של גלריה 629 ותפקודה.  
 
שלושת המרכיבים הנקשרים באספקת המים לעיר – מפעל המים (פיר 925), "הגלריה" וגרם המדרגות באזור השער – נבנו כולם בשכבה IVA, כחלק מתכנון נרחב אשר שינה את מערך העיר באותו פרק זמן. למערכת פיר 925 שני שלבים עיקריים ולא שלושה כמקובל במחקר (לפי הצעת למון). בשלב המקורי נשאבו המים כמו מבאר (לשם כך נחצב הפיר והמנהרות האופקיות 1000 ו-1845), ובשלב המאוחר שופץ המפעל, ונבנה גרם מדרגות אשר ניגש בגישה ישירה למקורות המים.  אני סבורה כי "גלריה" 629 הנה תעלת ניקוז ששולבה בחומת הקדמות והנסגות במטרה לנקז את מי הנגר העילי באזור מפעל המים. בנייתה נועדה לשמור על מפעל המים ועל החומה מפני התמוטטות בזמן שיטפונות.  תעלה נוספת (2093) נבנתה ממערב לשער העיר – שער ששה התאים 2156 – משולבת אף היא בחומה.  מתקבל הרושם כי אדריכלי עיר IVA ביקשו לנקז דרכה את מי הנגר של העיר שזרמו ברובם לאזור השער, לא דרך מעבר השער עצמו. זאת בדומה לשערי מגידו בשכבות האחרות המיוחסות לתקופת הברזל. הכוונת המים לתעלה, ומניעת זרימתם אל המעבר בשער השקוע, הושגה על ידי בניית מסד איתן לשער 2156, שהגביה את מפלס המעבר בכ-2.5 מ'; וכך, הגן על מערכת הגישה הקדמית החדשה, על השער החיצוני ומבנה המדרגות 2153, מפגעי שיטפונות.