חיפוש בספריה
חינוך וקהילה
|
מידע שימושי
|
תצוגות ארכיאולוגיות
|
מבנה ארגוני
|
חנות
|
פרסומים
|
סרטים
צור קשר
|
אודותנו
|
עברית
|
English
|
ﺍﻟﻌﺮﺑﻴﺔ
מי אנחנו
חפירות ארכיאולוגיות
מתנדבים
רישוי, בניה ואגרות
מגילות מדבר יהודה
אספנים
כנסים וימי עיון
דוברות
מכרזים
מאגר ספקים
ארכיון
הצהרת נגישות
צור קשר
אתרים נוספים
חדשות ארכיאולוגיות
עתיקות - המהדורה המקוונת
אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל
מינהל שימור
הארכיון המדעי
הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי
אגודת הידידים של רשות העתיקות
פסיפס לוד
הגן הארכיאולוגי בירושלים
אתר פרוייקט יפו
אתר ועדת ערר לפי חוק העתיקות
מפעל המים ותעלת הניקוז "הגלריה" במגידו – דגש לתכנון הנדסי הידרולוגי כחלק מהשינוי במערך העיר בשכבה IVA
אנבל זרזקי-פלג
משלחת אוניברסיטת שיקגו חשפה במגידו מערכת הספקת מים שנועדה להקל על תושבי העיר את הגישה אל מקורות המים מתוך העיר מבלי להיחשף לאויב. החפירות הותירו שאלות פתוחות רבות בקשר למפעל המים. חילוקי הדעות התמקדו בעיקר בתיארוך הקמת מפעל המים וגלריה 629. כדי להציע פתרונות המבוססים על נתונים חדשים, המשיכה משלחת אוניברסיטת ירושלים בהנהלת פרופ' ידין בחשיפת גרם המדרגות 2153 המצוי באזור שער העיר וגם ערכה חפירות מצומצמות משני צידי הגלריה ולמרגלות המדרון, בכניסה למעיין.
הביקורת על מסקנותיהן של שתי המשלחות התמקדה עד כה בתיארוך מערכותיו של מפעל המים ואילו אני סבורה שניתן להציע פירוש חדש למערכות אלו, הן בשלביו העיקריים של מפעל המים, בקביעת ייחוסם הסטרטיגרפי של האלמנטים לשכבותיו השונות של היישוב והן בהבנת מטרת הקמתה של גלריה 629 ותפקודה.
שלושת המרכיבים הנקשרים באספקת המים לעיר – מפעל המים (פיר 925), "הגלריה" וגרם המדרגות באזור השער – נבנו כולם בשכבה IVA, כחלק מתכנון נרחב אשר שינה את מערך העיר באותו פרק זמן. למערכת פיר 925 שני שלבים עיקריים ולא שלושה כמקובל במחקר (לפי הצעת למון). בשלב המקורי נשאבו המים כמו מבאר (לשם כך נחצב הפיר והמנהרות האופקיות 1000 ו-1845), ובשלב המאוחר שופץ המפעל, ונבנה גרם מדרגות אשר ניגש בגישה ישירה למקורות המים. אני סבורה כי "גלריה" 629 הנה תעלת ניקוז ששולבה בחומת הקדמות והנסגות במטרה לנקז את מי הנגר העילי באזור מפעל המים. בנייתה נועדה לשמור על מפעל המים ועל החומה מפני התמוטטות בזמן שיטפונות. תעלה נוספת (2093) נבנתה ממערב לשער העיר – שער ששה התאים 2156 – משולבת אף היא בחומה. מתקבל הרושם כי אדריכלי עיר IVA ביקשו לנקז דרכה את מי הנגר של העיר שזרמו ברובם לאזור השער, לא דרך מעבר השער עצמו. זאת בדומה לשערי מגידו בשכבות האחרות המיוחסות לתקופת הברזל. הכוונת המים לתעלה, ומניעת זרימתם אל המעבר בשער השקוע, הושגה על ידי בניית מסד איתן לשער 2156, שהגביה את מפלס המעבר בכ-2.5 מ'; וכך, הגן על מערכת הגישה הקדמית החדשה, על השער החיצוני ומבנה המדרגות 2153, מפגעי שיטפונות.
מאמרים נוספים ...
תיעוד דיגיטלי של חפירות: הישגים ובעיות
החפירות ליד שער הורדוס (שער הפרחים), עונות 2004 ו 2005.
חידושים בחפירות בריכת השילוח
תהליך התכנון והבנייה של הר הבית בימיו של הורדוס
"להוציא אורה לעולם" – ארכיטקטורה סימבולית של מבני פולחן
מהלכה ומועד בניינה של חומת ירושלים בתקופה הביזאנטית
הדמיה מחשבית לתהליך שהוביל לראשית החקלאות בלבנט
תהליכי שינוי והמשכיות בקרמיקה: תל בטש באלף השני לפנה"ס כמקרה מבחן
Correlation and Chronology: Samaria and Megiddo Redux
לחפור בעזרת GIS = בחינה מחודשת של חפירות עבר בעזרת מתודולוגיה של ניתוח מרחבי של אתרים עירוניים מתקופת הברזל II
חרושת העץ בארץ ישראל בתקופה הרומית
האם המתקן באתר 39B בתמנע הוא אכן תנור הפקת הנחושת הקדום ביותר בעולם? עדויות חדשות מתוך מחקר לבחינת איכות סיגי-נחושת כרשם לעוצמת השדה הגיאומגנטי
אתרים כלקוליתיים חדשים בנחל גדור (עמק האלה)
"ארכיטקטורה של משבר" וחורבן חצור הכנענית
עין אל-קודיראת והר הנגב: האלף השני לפנה"ס
מנהגי קבורה משלהי תקופת הברונזה התיכונה וראשית תקופת הברונזה המאוחרת בשולי עמק יזרעאל
טביעה על ידיות ושפות בתקופת הברזל 1 בהר המרכזי בארץ-ישראל
ההתיישבות השמעונית בהר שעיר
כתובת פלשתית קדומה וממצאים חדשים נוספים מתל צפית
תקופת הברזל 2א' בצפון ארץ ישראל: התגבשותה של ממלכת ישראל
מפעל המים ותעלת הניקוז "הגלריה" במגידו – דגש לתכנון הנדסי הידרולוגי כחלק מהשינוי במערך העיר בשכבה IVA
המסחר הבינלאומי בממלכת יהודה – מיתוס ומציאות
הגליל התחתון בין תגלת פלאסר הג' וראשית התקופה הפרסית
הגנים הפרטיים בערים ההלניסטיות והרומיות בארץ ישראל – מציאות או דמיון?
ארכיאולוגיה ללא מגילות? כיתתיות והתנגדות בחורבת קומראן
אריגים וביגוד מקומראן מהתקופות הכלכולית והרומית
אולם תפילה נוצרי בכפר עותנאי שבמרחב לגיו
אריחי זכוכית זהב מקיסריה – תגליות חדשות
מכלול של שתי כנסיות ובית מרחץ מחורבת צור שבעמק האלה
זוג סנדלים על סף בתינו וכנסיותינו
New evidence on the function of Early Monasteries in the Holy Land
צריפין- כפר על אם הדרך
התפרוסת היישובית בתקופה הביזאנטית בתחום של התיישבות הקבע בנגב
עדות קיראמית לגידול דבורים בארץ-ישראל בתקופות הממלוכית והעות'מאנית
קבר אל-קימריה בירושלים